בדקו את עצמכם – האם אתם יודעים באמת מהן קלנועיות?

מתי בפעם האחרונה חשבתם על נגישות? והאם אי פעם עסקתם בסוגיות מורכבות הקשורות בנגישות, כמו תחבורה למרחקים ארוכים ובינוניים למשל? כולנו מכירים את האפשרות הרווחת של רכב לנכים הנותנת מענה למקרים כאלה, ובדרך כלל, רוב האנשים אכן מפסיקים לחשוב על בעיית הנגישות למרחקים בנקודה זו – ב"ידיעה" לכאורה שיש לבעיה פתרון מוכר ומוסדר. אך מלבד העלויות הגבוהות שלרוב האנשים הנכים קשה לעמוד בהן ברכב נכה, ניצבת בהקשר זה גם שאלה נוספת, וחשובה לא פחות: האם הרכב לנכים בכלל מתאים לכולם, והאם הוא נכון לשימוש בכל מצב? עבור הרבה מאד אנשים ומקרים, התשובה תהיה חד משמית לא, ואילו פתרון של קלנועית לניידות יהיה עבורם הרבה יותר יעיל ונכון.

מי בעצם משתמש בקלנועיות?

אם להתמקד בתחום של קלנועית לניידות בלבד (ולא לתעשייה), הרי שישנו מגוון שימושים ווריאציות לכלי, בהם בראש ובראשונה קלנועית לניידות בחיי היומיום – הניתנות לרכישה באופן פרטי ומשמשות על פי רוב ככלי רכב ממש – אך זאת כמובן רק בשטחים הייעודיים המותרים לכך. שימוש נוסף שיש לקלנועיות הוא כזה שניתן לאנשים שאינם נכים בהיקף 100% אך נזקקים להן מדי פעם – לעתים בשילוב כסא גלגלים ולעתים לא, ופעמים רבות ניתן אף למצוא קלנועיות להשכרה קצרה מאד, בקניונים ובמתחמי קניות גדולים בהם השוטטות הארוכה עשויה להקשות על הלקוחות ואף ממש להרחיק אותם. לכל אותם מקרים ולעוד רבים אחרים נועדו הקלנועיות, ובמובנים רבים מספור הן משפרות את איכות חייהם של המשתמשים בהן עד לבלי היכר.

האם הקלנועיות מותאמות למציאות בארץ?

בישראל נפוצה בשנים האחרונות הסוגיה הנוגעת להיתרים הנוגעים לנהיגה על קלנועיות, ובכלל זה במיוחד המקומות בהם מותר ואסורלנהוג בהן. בין אם אתם מצודדים במתן חירות גדול יותר לקלנועיות ובין אם לא (החוק קובע כי אין לרכב על קלנועיות בכבישים סלולים, מלבד במקרים בהם אין מדרכה) – דבר אחד ברור ומהותי: אין כיום תנאים הולמים מספיק לנתיבי קלנועיות (ודומיהן), והנוהגים בהן חשופים לסכנה גדולה דוקא בשל מצבם הפיזי, ועוד יותר מכך בשל העדר הטיפול הראוי בהם מבחינה תשתיתית וחוקתית בארץ.